אודות המכון

מעט על ההיסטוריה של מכון התערובת כפר יהושע

תחילתו בשנות השלושים, עת החבר אליעזר אורין התחיל להפעיל את טחנת הקמח. את התערובות היו מערבלים עם אתים, ממלאים בשקים, והחקלאי היה בא ולוקח אותם בעגלה רתומה לסוסים. עם השנים התפתח המכון וערבול התערובות נעשה על ידי מערבל מכני. בתחילת שנות החמישים הוקם חלקו הראשון של מבנה האסם ובשנות החמישים המאוחרות הושלם חציו השני. האסם קיים ומשמש את המכון עד עצם היום הזה.

עם התפתחות המשקים החקלאיים והגידול בביקוש לתערובות, גדל גם המכון. משק בעלי החיים בכפר יהושע היה גדול ומגוון, ופיתוח סוגי התערובות היה בהתאם. התוצאות היו מכובדות, ותערובות כפר יהושע היו לשם דבר. בעקבות אלה הייתה התעניינות רבה במשקים באזור, והמכון החל לייצר גם ללקוחות מחוץ לכפר. הדרישה ההולכת וגוברת הניעה גורמים בכפר לחשוב שכדאי להקים מכון חדש, גדול יותר ומודרני יותר, אשר יצעיד את המגדלים ואת המושב עצמו קדימה. ואכן, אחרי בחינות של ההיבטים השונים, הוחלט על הקמת מכון תערובת אזורי חדש. תכנן את המכון החדש המהנדס בן יוסף שהיה אז מומחה בתחום, וניהל את הפרויקט יעקב שלו ז"ל. המכון נבנה בצורה המודרנית ביותר לאותם זמנים, עם ראייה לעתיד. המכון תוכנן ל-80 אלף טון בשנה, ובהתאם לכך נרכשו המכונות. הציוד שנרכש היה הטוב ביותר שהיה אז בשוק.

גם בשנים הבאות המכון לא שקט על שמריו, והתפתח לפי השינויים שהתרחשו בארץ ובעולם: המכבשים הוחלפו במכבשים גדולים ומתקדמים יותר, המקררים הוחלפו במקררים מודרניים, וכך גם שוברי הכופתיות, הנפות לתערובות מכופתתות והמגרסה – הוחלפו למערכות חדישות ומשוכללות יותר. נרכשה גם מגריסה שוברת גרעינים שתפקידה ליצור תרכיב של גרעינים שבורים – חומר שיש לו ביקוש רב, בעיקר בתערובות קמחיות. מערך טעינת השקים הוא מקווי הייצור הטובים והמהירים בארץ. גם מערכת המחשוב הפכה לחדשנית ולמעשה כל התפעול של המפעל נעשה באופן אוטומטי, כך שמפעיל אחד יכול להפעיל את המערכת בשליטה מרחוק מכל תחנה במכון.

המכון הוסמך לתקן הבינלאומי iso 9001, ונחשב למפעל מודרני בהשוואה למכונים אחרים. המכון מייצר תערובות לכל בעלי החיים במשק החקלאי. מערכת הייצור היא מהטובות והמהירות בארץ – אוטומציה מלאה. התערובת מיוצרת בכופתיות ונמסרת בתפזורת או באריזה בשקים של 50 ק"ג. מערך טעינת השקים הוא מקווי הייצור הטובים והמהירים שיש היום בארץ.

משווקים היום תערובות לכל חלקי הארץ – התערובת מובלת עד למשק הלקוח ומועברת אל מכלי התערובת שבחצר. משווקים גם חומרי גלם. מכון התערובת מקיים קשר ישיר ואישי בין אנשי המקצוע במכון ובין המגדל בשטח לפתרון כל בעיה המתעוררת. במכון כ-20 עובדים, חלקם ותיקים ומיומנים וחלקם חדשים, המהווים צוות מקצועי, אמין ומנוסה המבקר את תהליכי הייצור ומקפיד על איכות המוצר הסופי המגיע לחקלאי. העובדים צברו ניסיון בכל המחלקות ויכולים לשמש מחליפים בכולן. העבודה מתנהלת בשתי משמרות – משמרת יום ומשמרת לילה.

שיפור מוצרי התערובת מתבצע באופן עקבי תוך שימוש בחומרי גלם מעולים ובשקלולים נכונים בין החומרים, תוך הקשבה לתגובות של המגדלים. יש לציין שרוב הלקוחות נאמנים למכון התערובת עשרות שנים. העובדות מדברות בעד עצמן – שמו של מכון התערובת כפר יהושע הולך לפניו; אמנם הוא לא בין הגדולים בארץ, אך הוא עומד בכל קנה מידה של טיב המוצר והשירות האישי שהוא נותן, ועל כך גאוותנו!

נשמח לעמוד לשירותכם.

מושב כפר יהושע

מושב עובדים, נמצא בצדו המערבי של עמק יזרעאל, כחמישה קילומטרים דרומית-מזרחית לקריית טבעון. נוסד בשנת 1927 על ידי חלוצי העלייה השלישית ונקרא על שם יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים.

היישוב תוכנן כמושב על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, מהמתכננים הבולטים באותה תקופה. התכנית מעגלית, מאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז וחלוקה שווה של הנחלות.

מייסדיו של כפר יהושע קבעו כי השוויון הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט, וניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. נוצרה שיטת אשראי מיוחדת – בראש המושב עמדה ועדה כלכלית שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. המשק החלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.

שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידיאולוגיים מבחינת שמירה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998. כתוצאה מהמשבר פורקה האגודה השיתופית, ובעקבותיו פורקו השיווק המאורגן והערבות ההדדית.

כיום כל משק מתנהל באופן פרטני מול המוסדות החיצוניים. ענפי החקלאות העיקריים הם: בקר לבשר, רפת חלב, צאן, מכוורת, לולים, מטעים, ירקות, חממות וגידולים אורגניים.